החלטה בתיק ס"ע 41566-05-12

1.         עניינה של התביעה שבפנינו בהעברתו של מדור אחזקת מערכות החשמל בתחנת הכוח אורות רבין בחדרה מאחריות התובע, מר וסרמן, לאחריותו של עובד אחר, ומתן צו כנגד פגיעה בתנאי עבודתו ומעמדו של מר וסרמן ובמיוחד בהיותו זכאי, לטענתו, להגנה כחושף שחיתויות.

2.         בפני בקשת התנועה למען איכות השלטון בישראל להצטרף כידידת בית המשפט להליך שבפנינו.

            התובעים מסכימים לצירוף והנתבעים מתנגדים לו.

3.         המוסד של "ידיד בית משפט" נועד לאפשר למי שאינו צד ישיר לסכסוך

להציג בפני בית המשפט אינטרס או מומחיות מיוחדים שהוא מייצג מתוקף תפקידו או עיסוקו, כאשר הדבר רלוונטי ועשוי לתרום תרומה ממשית להכרעה בסכסוך הספציפי שבפני בית המשפט [מ"ח 7929/96 אחמד קוזלי נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(1) 529, 553 (1999); ע"פ 111/99א ארנולד שוורץ נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(2) 241, 252-251 (2000)].

6.         בע"ע 1233/01 אוריאלי ואח' נ' עירית הרצליה, דן בית הדין הארצי בהרחבה

בסוגיית מעמדו של "העותר הציבורי" ו"ידיד בית המשפט" בבית הדין לעבודה. בית הדין קבע כי דלתו של בית הדין לעבודה פתוחה בפני "עותר ציבורי" נוסף או "משיב ציבורי" נוסף, בכפוף לאמות המידה שקבע בית המשפט העליון בנושא בעניין בשג"צ 852/86 אלוני ואח' נ' שר המשפטים ואח', פ"ד מא(2) 1 וזאת, "אם יש בהצטרפות כדי לתרום לבירור הנאות והמלא של הפלוגתא..."

7.         לעניין השיקולים לצירוף עותר ציבורי נוסף, אימץ בית הדין הארצי לעבודה את הלכת בג"צ 5883/93 שאול יהלום, חבר כנסת נ' המפקח הכללי, משטרת ישראל :

".. יש מקום לצירופם של עותרים (או משיבים) נוספים רק אם יש יסוד להניח, כי בהצטרפות יהיה כדי לתרום תרומה מחדשת, שהיא בעלת משמעות בהקשר לסוגיה המתבררת לפני בית המשפט, ואם יש, מאידך גיסא, מקום לחשש שהבירור הנאות ילקה בשל אי צירופו של צד נוסף. ודוק: המבחן אינו טכני, ואין הוא נותן עדיפות אך לפונה הראשון. המבחן הוא מהותי ... משהתייצב בפנינו עותר, המקיים כדין את הדרישות לניהולו של דיון ראוי, ניתן להסתפק בכך, ואין צורך בצירופם של עותרים נוספים. לא מספרם של הטוענים אלא משקלם של הטיעונים הוא המכריע".

8.       בעניין אוריאלי אימץ בית הדין הארצי את דבריו של הנשיא א' ברק בהלכת

קוזלי לעיל, ולעניין "ידיד בית המשפט":

"הסמכות לצירופו של גוף או אדם כ'ידיד בית המשפט' קיימת באופן עקרוני, אולם סמכות לחוד ושיקול דעת לחוד. יש לעמוד על המשמר בעניין זה ולוודא, שאכן יש בצירוף צד נוסף להליך כדי לתרום הן לדיון עצמו והן לאינטרס הציבורי. יש לבחון בכל מקרה ומקרה, אם אין בצירוף האמור משום פגיעה ביעילות הדיון, בצדדים לסכסוך עצמו ובזכויות היסוד שלהם ....

אכן, בטרם תינתן לגוף או לאדם הזכות להביע עמדתו בהליך שבו אין הוא צד מקורי, יש לבחון את תרומתה הפוטנציאלית של העמדה המוצעת. יש לבחון את מהות הגוף המבקש להצטרף. יש לבדוק את מומחיותו, את נסיונו ואת הייצוג שהוא מעניק לאינטרס שבשמו הוא מבקש להצטרף להליך. יש לברר את סוג ההליך ואת הפרוצדורה הנוהגת בו. יש לעמוד על הצדדים להליך עצמו, ועל השלב שבו הוגשה בקשת ההצטרפות. יש להיות ערים למהותה של הסוגיה העומדת להכרעה".

9.         גם בבג"צ 5368/96 פנחסי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4) 364 קבע בית המשפט העליון ברוח זו כי :

"יש לשקול הצטרפותם של עותר "ציבורי" נוסף או של משיב "ציבורי" נוסף, אם מתוך בקשתם נראה כי הם מוסיפים לעמדת הצד שאליו הם מבקשים להצטרף. אין מקום להצטרפותם של עותר "ציבורי" נוסף או של משיב ציבורי "נוסף" אם מתוך בקשתם נראה כי הם חוזרים על עמדות שכבר נטענו על ידי הצד שאליו הם מבקשים להצטרף".

10.       התובע מיוצג ע"י עו"ד ולטענותיו שותף גם ועד המהנדסים, כצד להליך.

11.       טענות התובע כי חלות עליו הגנות חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות ובמנהל התקין) התשנ"ז-1997 ומעמדו הינו של חושף שחיתויות עומדות בבסיס תביעתו, וזאת, בין אם קיבל צו הגנה כמשמעו בחוק ובין אם מכח "הוראת ההגנה" המקבילה שעל פי נהלי הנתבעת. בעניין זה טען התובע גם במסגרת ההליך הזמני שהתנהל.

12.       הטענה כי המבקר הפנימי אשר הוציא הוראת הגנה לתובע לא רשאי היה לתת יד לפגיעה בתובע כל עוד מתנהלת החקירה בעניינו וכי הדבר מהווה עקיפה של הוראת ההגנה שהוציא ונהלי הנתבעת, נטענה אף היא ע"י התובע בסיכומיו בהליך הזמני.

13.       גם הטענה כי קיים קשר רציף וודאי בין תלונות התובע למבקר החברה וההתנכלויות הנטענות כלפיו מצויה בין טענות התובע.